נותנת יותר, מקבלת פחות

ציפורה יקרה,

צרכיו הרגשיים של בעלי מוגבלים, והוא מצפה שגם שלי יהיו כאלה. אני מעניקה ומבטאת יותר אהבה ממנו, אך אני גם יותר מסובכת ותובענית יותר. הוא מעניק לי בדרך שבוודאי הייתה מספקת את צרכיו הרגשיים שלו, אך מותירה אותי בתחושת תסכול תמידי. כיצד אוכל להסביר לו שהצורך שלי בקרבה חזק בהרבה משלו, וכי אני מצפה ממנו לתת לי את מה שאני זקוקה לו ולא את מה שהוא היה זקוק לו אילו היה במקומי?

מרגישה מתוסכלת

מתוסכלת יקרה,

ככל שמדובר בתיאור ההבדלים שבין צרכייך לבין צרכיו של בעלך, אני מרגישה שעשית זאת מצוין במכתבך. אולם כדי לטפל בצרכיכם השונים במערכת היחסים שביניכם, עלייך לעשות עוד משהו חוץ מלהסביר את המצב.

על מנת לטפל בבעיה באמת, אתם זקוקים לרמה עמוקה של כבוד הדדי ולהבנה הדדית כנה. לסגנונות הקשר השונים שלכם יש מעלות וחסרונות. טבעך הרגשי המורכב מאפשר לך להעניק בנדיבות, אך הוא דורש גם שיהיה לך סגנון קשר מאוד עוצמתי והכולל תלות הדדית חזקה כדי שתרגישי שאת באה על סיפוקך. אך בעלך מסתפק בפחות מזה, וכתוצאה מכך, הוא מוכן גם להעניק פחות.

התורה מלמדת אותנו, שמצוות גמילות חסדים משמעותה ללמוד לתת לאחרים בהתאם לדרישותיהם וצרכיהם ולא בהתאם לצרכינו שלנו.

אולם, אין זו משימה קלה להיכנס בהצלחה לדפוס המחשבה של אדם אחר כדי לתפור את התנהגותנו לפי צרכיו. יהיה זה מציאותי מצדנו לצפות ששותפנו לנישואין יעניק לנו בהתחלה לפי צרכיו-הוא ולפי ההיסטוריה הפנימית שלו. אם ננהג בחוכמה, נשתמש בהזדמנות זו כדי ללמוד את התנהגותו, על מנת להבין אותו טוב יותר. ככל שמעמיק קשר הנישואין עם הזמן, בעלים ונשים מפתחים אחד ביחס לשני הבנה יותר מפורטת ועתירת ניואנסים, ויכולתם להעניק זה לזה הולכת וגוברת. רק אז מתאפשר לאנשים לתת בדרכים חדשות ושונות, בהתאם לצרכיו של האדם האחר.

כאשר מגיעה הזדמנות שבה את חשה שאת זקוקה למשהו שונה מבעלך, גשי אליו בצורה רגועה, בלי לטעון שהוא היה צריך לדעת בלי שיבקשו ממנו, והביעי את צרכייך באופן מפורט, תוך שימוש בדוגמאות כדי להסביר את משאלותייך, כמו למשל, "הייתי מאוד שמחה אילו הייתי גם מקבלת ממך פרחים וגם היינו יוצאים יחד לאכול בחוץ לרגל יום הולדתי. רק אחד מהם לא מרגיש לי חגיגי מספיק. כך עשו תמיד במשפחה שלי".

אופייני שלגברים ולנשים יש צרכים רגשיים שונים, ושניהם גם יחד צומחים דרך ההתנסות של יצירת קשר עם אדם אחר השונה מהם. כבדי את בעלך, הכירי בעובדה שדרך התפקוד שלו לגיטימית בדיוק כמו שלך ולא פחותת ערך יחסית לזו שלך. היי סבלנית ושימי אמונך בכך שאם תכבדי את בעלך ותראי בעצמך את רעייתו ושותפתו לחיים בתהליך של צמיחה מתמדת, אזי נישואייך יעמיקו באופן טבעי עם הזמן.