אלוקים ואנחנו

מה עדיף להיות: יהודי דתי (שומר שבת, אוכל כשרות) אבל אדם לא נחמד (מתנהג לא יפה לחברים, וכו'); או אדם טוב, אבל לא דתי ולא שומר מצוות?

מה השם בעצם רוצה מאיתנו? הוא רוצה את הדבר היחידי שלא היה לו לפני הבריאה – יחסים

האם לא נהיה קרובים יותר לשלום ושקט, אם לא יהיו דתות בעולם?

מה היה קורה, אם בדיוק באותו רגע אשתך היתה שואלת אותך: "אתה אוהב אותי?" האם עדיף לך להיות הוגן ולומר לה: "יקירתי, ברגע זה אני לא ממש בטוח"?

מדוע הרב לא מעוניין לקבל 10 מיליון דולר? התשובה בפנים

לא משנה כמה חטאים עשית, הנשמה נשארת טהורה. אפילו בזמן שאתה עושה את הפשע החמור ביותר

למרות שישנם מספר הסברים פילוסופיים לשאלה זו, אני אישית לא מצאתי אותה מאתגרת במיוחד

בין שאנו מחפשים את ידיד(ת) נפשנו, או זקוקים לריפוי ממחלה שאנו סובלים ממנה, או שאויב כלשהו תוקף אותנו, איננו מחכים שה' יעשה נס. אנו קמים ועושים מה שצריך להיעשות

המדע הוא רק אלוקים נפוץ אחד. אלוקים נפוץ אחר הוא האהבה. המאמינים באהבה יוצאים בהצהרות גבוהות אודות תכונותיה השמימיות

אתה מציב את השאלה כשאלה תיאורטית: אילו יכולת להיות אלוקים, מה היית עושה? אולם המחשבה היהודית גורסת שאין זו שאלה היפותטית, אלא שזוהי המציאות

אלוקים יכול לעשות כל דבר. הוא יכול להיות בכל מקום ולאפשר גם לנו להיות שם. כך שהוא באמת בכל מקום

השאלה העומדת בפנינו היא לא מי יכול ללמוד קבלה, אלא כיצד אפשר לדעת האם הדבר שנלמד הוא אכן הדבר האמיתי

הילד רק מרגיש תחושת רעב ולפתע מופיע לפניו אוכל מוכן. הילדה נפגעת וההורה נמצא מיד לידה ומוכן לתת לה נשיקה

האם יש לך גוף? האם אמרת כן? אז עכשיו אמור לי: מי זה ה"אני" הזה שיש לו גוף?

לא ניתן להבין זאת מילולית, כאילו אנו נראים, מרגישים וחושבים כמו אלוקים, כיוון שאין לו כל צורה והוא אינו מוגבל בכל דרך וצורה

כל הרעיון של תפילה הוא מבלבל. אנו בוטחים באלוקים ומאמינים שהוא טוב ועושה הכל לטובה. אנו מאמינים שהכל נמצא תחת שליטתו, ואנו מבקשים ממנו לשנות דברים

המילה "פחד" מעוררת דימוי של משהו מפחיד, כמו בית רדוף רוחות רפאים, או סימטה אפלה, או שוטר תנועה קשוח. אני מבין מדוע אתה נרתע מדת שמעודדת פחד

אם חשבת שמדובר בגלקסיות הנמצאות במרחק שנות אור רבות מאתנו, חשוב שנית. לא מדובר כאן בעולמות הניתנים להשגה באמצעות טיסה במעבורת חלל או צפיה בטלסקופ האבל

האם אגנוסטיקן יכול להיות יהודי טוב? אני בטוח שלא יכולה להיות הוכחה משכנעת לקיומו של בורא העולם. האם יש לי עדיין מקום ביהדות?

אני מתפללת רבות לבורא העולם ומבקשת ממנו שימלא את כל משאלותיי. אך לפעמים אני מרגישה שאני מבקשת יותר מדי. אני לא רוצה להיות נודניקית... מה לעשות?

כשמדובר באלוקים, עצם הרצון שלו כבר בורא את המציאות עצמה. הרי אלוקים הוא כל-יכול, אם הוא רוצה בכך – מה כבר יכול לעצור את הדבר מלהתקיים?

ואני עומד ושואל: האם הרבנים והוגי הדעות היהודים של היום שינו את תפיסתם ביחס לאלוקים כך שתישמע יותר פוליטקלי-קורקט?

כמו כל השאלות הפילוסופיות הטובות, התשובה על שאלה זו היא "כן ולא". או, במקרה זה, "לא וכן"

לעתים תכופות תהיתי באיזה שלב אלוקים ניתק את הקשר עמנו. קח לדוגמה את חורבנות בתי המקדש – אלו לא היו סתם מבנים, אלו היו מקדש לאלוקים! כיצד הוא עבר בשתיקה על חורבן בית המקדש הראשון והשני?

לפעמים אנו מקיימים מצוות כי אנו מבינים, מרגישים, ולפעמים אנו לא מבינים ולא מרגישים אלא עושים זאת "סתם כך"

מה איכפת לאלוקים מעובד אלילים מתורבת, העושה זאת בביתו האישי? יש לו עבודה מסודרת, משפחה, משכנתא, הוא תורם לקרן העולמית למאבק ברעב ולגרינפיס – ובמקום אלוקים אחד, יש לו שניים או שלושה או אפילו כמה תריסרי אלילים

האם יש טעם להתפלל לבורא העולם לרפואת חולה, אם הוא זה שגרם לו או לה לחלות? ואם הוא רוצה לרפא את החולה, האם הוא זקוק לתפילתנו?

אני מקבל את העובדה שיש איזו ישות גבוהה שבראה את העולם. אך כיצד אני יודע שיש רק ישות אחת? אולי יש יותר מאלוקים אחד?

כדי להסביר לילדה בת תשע, אנו חייבים להביא לה דוגמה מהעולם שלה - מישהו כמו אחיה, התינוק הקטן

שאלה: אני חושב שהדת היא משענת לחלשים ולנזקקים. האם אין לכם את הכוח להתמודד לבד עם החיים?

כבוד הרב, איך חוזרים בתשובה? אני רואה הרבה דתיים וממש מקנא בהם שהם לא צריכים לעבור את מה שאני עובר...

שאלה: המון פעמים אני מדמיין את עצמי מבצע עבירות שונות. כמובן שזה רק בדמיון, ולעולם לא אעשה זאת באמת. זה בסדר, נכון?

אני מתפללת כל יום לאלוקים שארד במשקל, אבל אני עדיין במידה אקסטרה לארג'!

רבים חושבים שאמונה היא רגש מיסטי כלשהו... זה לא ממש מדוייק.

לאחד מקרובי משפחתי הייתה בעיה רפואית קשה. מרוב לחץ הבטחתי שאם זה יסתדר אתחיל לשמור שבת. זה פחות או יותר הסתדר אבל ההבטחה הזו מעיקה עליי – אני לא יכול ולא מוכן לשמור שבת. מה עושים?

שלחתי לחבר את הוידאו שלכם, ובתגובה הוא כתב לי שעדיף לקנות גז מדמיע. מי צודק? אני מאמין שדווקא צריך להתחזק במצוות

מקומה של החרטה בתהליך התשובה

האם תמיד המעשה והרגש מסונכרנים? להיות קדוש יותר זה להרגיש יותר קרוב לה'? זה לא תמיד מדוייק

נראה לי שאפשר להאמין באלוקים אבל לחיות כמו כולם